את הכשרתי כמטפלת התחלתי בלימודיי תואר ראשון בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. בשנים אלו הייתה לי את הזכות לטפל בנערות בסיכון ובילדים בגיל הרך, ולהתנסות בהדרכת הורים. התנסויות אלו לימדו אותי על כוחו המרפא של קשר מיטיב- יחסים שמגלמים בתוכם אכפתיות כנה ונוכחות אוהבת ומקבלת.
בשנה האחרונה לתואר נחשפתי לראשונה לבודהיזם, ומצאתי שם שפה שדיברה אל נפשי בצורה עמוקה ומדויקת. הלכתי והעמקתי בהשקפת עולם זו בריטריטים של מדיטציה, לימוד תיאורטי ובניית תרגול יומיומי.
במסגרת תרגול המדיטציה פיתחתי לראשונה מודעות לתחושות הגוף. בהתנסות ישירה חוויתי שמגוון החוויות הרגשיות שלי מתבטאות בגופי, בתחושות של כיווץ ופתיחה, חום וקור, תנועה ואי תנועה ועוד. תרגלתי התבוננות בתחושה שמאוחרי הרגש, ונדהמתי לגלות שכשאני עושה זאת, אני נמצאת במגע עם הרגש, אך לא נשאבת לתוכו. כמו צופה מין הצד אני עדה לרגש מתרחש בגופי, אך אני אינני הוא. גיליתי שבאופן זה מתאפשר לי לפגוש רגשות עזים ששוכנים בתוכי- רגשות משולבים בסיפורים וזכרונות שמחכים לצאת לאור. כל יציאה לאור של זיכרון-סיפור-רגש-תחושה מביא לשחרור פנימי עמוק, ולחופש להגשים את עצמי בחיים ברמות הולכות וגדלות.
השינוי המשמעותי שחוויתי בעצמי בזכות תרגול מדיטציה על תחושות הגוף, עורר בי כמיהה עזה להביא כלי עוצמתי זה למרחב של טיפול בשניים. לכן כל כך התרגשתי כשמצאתי את מסלול הלימודים של פסיכותרפית גוף-נפש מבוססת מיינדפולנס.
עבורי שיטת טיפול זו היא בית. היא שילוב מנצח בין ריפוי באמצעות קשר מיטיב, אוהב ונוכח
לבין ריפוי דרך מפגש ישיר עם חוויות מופנות בתוכנו, באופן שמאפשר טרנספורמציה עמוקה.
